מצלמות אבטחה, טלפונים סלולריים ואומנויות לחימה
שינוים בלחימה בעידן האינטרנט
בשנים האחרונות גדל מספר מצלמות הוידיאו והעיקוב יחד עם עלייה עצומה בהיקף החומר המצולם. מספר זה עתיד לגדול. בהלת הטרור שתקפה את העולם המערבי מאז ה – 11 בספטמבר, המצב הביטחוני בארץ ועליית אחוז מקרי הפשיעה נגד אנשים ורכוש נתנו אור ירוק לעלייה העצומה במספר מצלמות הוידאו והמעקב בחסות מוסדית. עיקוב ווידאו בחסות הרשויות הוא רק חלק מהתופעה, חלק גדול עוד יותר הוא יכולת צילום הוידיאו ושיתוף אינטרנט של טלפונים סלולאריים. אלו מובילים לרמת חשיפה אישית שאין לה מקבילה היסטורית ותרבותית. באתר שיתוף הסרטים יו-טיוב מתוייגים מאות אלפי סרטונים הקשורים לאלימות, בטחון, צבא ועימותים.
הדברים שאנו עושים עתידים להיות מצולמים ומתועדים, תיעוד וויזואלי בסרט ובתמונה הם חלק מהחיים המודרניים.
התקופה בה לא הסתכל איש מלבד אלוהים חלפה ועברה, כעת, בחסות האינטרנט, מגיע הזמן בו כולם מביטים, מביטים וזוכרים.
לאחר כשלושה עשורים של אינטרנט וטלפונים הסלולאריים, החיים והפעולות של היחיד פומביים יותר מתמיד. צילום וידאו על ידי רשויות ויחידים מהווה שינוי תרבותי מהותי. אנחנו ב אקבן מטפלים ועוסקים בשינוי זה ומגיבים אליו בעזרת הכלים המקצועיים והאקלקטיים שברשותנו.
ERA, או פח"ם הוא נושא מרתק כל כך מפני שהוא חדש, הוא עדיין לא עבר את מבחן הזמן. ויזואליות תיעודית אינה קיימת זמן רב מספיק כדי שנוכל להבין את ההשלכות שלה לחיים האנושיים. כאשר אנו מדמיינים עיקוב וצילום, או בלשון המאמר-ERA, יתכן ועולה בראשנו ממשלה המשתמשת בלוויין או מזל"ט הטס מעבר לקו האופק כדי לצלם אויב. יתכן שאנו חושבים על מצלמות המעקב בקניון, במועדון הריקודים או בסופרמרקט, מצלמות המשמשות לניטור ופיקוח במקרה של הפרעה לסדר. אלא שהמשוואה שונה - כמות המצלמות העיקרית נמצאת בידי אנשים פרטיים. בין אם זה דרך היישום החדש של גוגל "Google street view", צילום ושליחה בעזרת טלפון סלולארי או אתרי קליפים כדוגמת יו-טיוב, חלקים גדולים של חיינו יהיו פומביים יותר. אין זו שאלה של "רצוי או לא?" זוהי עובדה. יכולות העיבוד והחיפוש של דור חדש של יישומים ותוכנות יסייעו לסנן, לחפש ולקטלג את מבול האינפורמציה הויזואלית. קיימים כבר עתה פרויקטים המצוידים ביכולות עיקוב וידאו או לחילופין זיהוי פנים.
אנדי וורהול חזה: "בעתיד כל אחד יהיה מפורסם חמש עשרה דקות" ואפשר להמשיך את המחשבה – הפרסום הזה יזכה למעמד ארוך טווח וניתן יהיה לאתר את הנתונים בקלות בעזרת האינטרנט. במישור של מצלמות מעקב ומידע פרטי נמצא אצל גופים שלטוניים ניתן לנסות לשלוט על היקף ותפוצת הנתונים על ידי חקיקה ותקנות מתאימות, למרות שהנתונים מישראל, בריטניה וארה"ב מראים שהמאבק הציבורי נכשל עד עתה. מאגרי נתונים המצביעים על מיקום הטלפון הסלולארי, נמעני השיחות והאתרים בהם אנו משוטטים נמצאים אצל מספר גדל והולך של ספקי שירות, סוכנויות ממשלתיות וגופים עלומי שם. אל נתונים אלו תצטרף בעתיד גם וויזואליה, חומר מצולם. הבעיה העיקרית אינה רק הימצאות החומר בידי גופים שניתנים לפיקוח כזה או אחר, הנתון העיקרי הוא העליה בהימצאות חומר ויזואלי ברשת, מדיה. זו לא בעיה של פיקוח אלא של סדרי גודל. מהרגע שפיסת מידע כלשהי מצאה את מקומה ברשת העולמית, אי אפשר לסלק אותה משם. מה לנסיבות חיים חדשות אלו ולאומני לחימה ולהבדיל, מה לפח"ם ולחיילים ואנשי ביטחון? ובכן, אנו חושבים שהרבה מאוד. השינוי התרבותי הגדול שמקיף אותנו חייב לבוא לידי ביטוי בשינוי טכני של ממש באותו חלק של אומנויות הלחימה שנקרא "הגנה עצמית" ובכל דרכי הפעולה של כוחות ביטחון.
מומחי אינטרנט חושבים כבר שנים על ההשלכות של חשיפת האינפורמציה האישית שלנו, מה שאנו מציעים לעצמנו ולתלמידים בבית הספר של אקבן ללחימה מתמקד באספקט אחד של הביטחון האישי שלנו – אותו אספקט שלוקח בחשבון גם אנושיות וגם תיעוד וויזואלי אפשרי של פעולותינו. החשיפה הוויזואלית היא רק חלק מבעיית אובדן הפרטיות ברשת העולמית אבל היא חלק חשוב שיקבל בעתיד משקל גדל והולך. Exposed Recorded Action-ERA אינה רק בעייתם של אומני וספורטאי לחימה ושל אנשי ביטחון, זו בעיה כללית של אנשים שומרי חוק. בעזרת שימוש בכלים המתודיים שפותחו אנחנו מתייחסים לנתונים ולאתגרים שיוצרת ERA ומציעים פתרונות טכניים. בקרב, רוב הזמן, המהלכים אינם חדים, שורר בלבול וערוב של גורמים. לעיתים נאמר משהו טרם הקרב שאינו ניתן לתיעוד, לעיתים עובר הקרב הסלמה בגלל אירוע שאינו בזוית הראיה ולעיתים תוקף פתאום מישהו הרבה אחרי סיום הסכנה – תקיפה שיכולה לנבוע מגלי האדרנלין, הפחד והכעס. אנו חייבים לחשב פנימה דבר נוסף, את האפשרות שהקרב מתועד. תגובה מתאימה והגנה עצמית שלנו ושל היקרים לנו הן חלק מאומנויות לחימה רבות. צריך להביט על הסיטואציה ועל עימות אלים בפרספקטיבות נוספות. עימות אינו מסתיים כאשר הקרב נגמר, תוצאותיו עלולות להדהד שנים רבות.
במאה העשרים ואחת, כל פעולות ההגנה העצמית שנלמדות באומנויות לחימה חייבות לקחת בחשבון אפשרות של תיעוד של העימות. כדאי לומר זאת בצורה ברורה: '''"צריכה להיות הורדה של רמת האלימות בכל התרחישים"''' - אומנויות לחימה רבות מלמדות טכניקות שמאתגרות את חוקי ההגנה העצמית - כוחות ביטחון משתמשים בברוטליות כאמצעי. בין אם מדובר בתלמיד אומנויות לחימה שהוא שוטר, חייל או אזרח – אפשרות התיעוד חייבת להשפיע על האופי והטכניקות שבהן אנו משתמשים, על הרפרטואר שאנו לוקחים איתנו אל העימות. הרפורטואר חייב להשתנות.
כמובן, צריך שיהיה במאגר שלנו תגובות החלטיות בשעת הצורך אבל ככלל, התגובות צריכות להיות מינימאליות ברמת האלימות שלהן, אם זה אפשרי - לא תמיד אפשר להגיב במתינות. טכניקות רבות של שיטות לחימה עתיקות (והנינג'יטסו היא שיטה כזו) אינן אתיות ואינן עומדות בקנה אחד בדרישות החוק ברוב הארצות המתוקנות. החוק הפלילי אוסר כל פעולה אלימה שאינה בתגובה או במניעה של איום. אומנויות לחימה עתיקות נושאות מסר מימים בהם הייתה המציאות המוסרית והחוקית שונה מאוד. אפילו אומנות לחימה שלווה כמו קנדו משמרת בתוכה קאטות שליפה שבהן חותך איש החרב את היריב לפני שהוא שולף את חרבו, תוך כדי הליכה. פעולה כזו אינה ברת הגנה בבית המשפט. מסוכנות הרבה יותר הן התגובות היעילות המוקנות באומנויות לחימה ספורטיביות. ברוב אומנויות הלחימה הספורטיביות לומד המתאמן להגיב וליזום באמצעות סדרות של טכניקות, קומבינציות. הלימוד התחרותי נעשה תחת לחץ ועובדה זו, המסייעת מאוד בתחרות, חורטת את התגובה בזיכרון התנועתי ומסייעת לשליפה אוטומטית בזמן תחרות.
בעת עימות אלים שטף האדרנלין והזיכרון התנועתי יכולים לגרום לעשייה ללא מחשבה. תגובה אוטומטית של רצפים לא תמיד תעלה בקנה אחד עם הגנה עצמית, המרחק בין הגנה ובין תקיפה יכול להיות שניים או שלושה אגרופים נוספים. אצל מדריכים מבית המדרש שלי באקבן נעשית עבודה רבה בהפרדה בין טכניקות ספורטיביות ועתיקות שאינן אתיות ובין טכניקות המתאימות להגנה עצמית אתית. תרגול של המסורת הלחימה העתיקה שלנו ולימוד של מתודות ספורטיביות חדשות הוא הכרחי וגם המורשת שלנו, אבל חייבת להיות הפרדה. טכניקות קטלניות הן לעיתים לא הכרחיות ועלולות לסבך את החייל, השוטר, אומן הלחימה וכמובן האזרח הישר בבעיות משפטיות פליליות וכספיות. הפעולות שאנו עושים בציבור, במיוחד אלו הדרמטיות, ניתנות לצפייה ותיעוד. אומני לחימה יכולים לאמץ אסטרטגיות חדשות, כאלו שמסתגלות למציאות חדשה זו. אומנויות הלחימה יכולות לשמור חלקים גדולים מהסילבוס שלהן לאזור האימונים או התחרות בלבד. לא רק שחוסר יכולת לבצע זאת יכול לסבך את המשתתפים משפטית, התגובה הנכונה היא גם התגובה האנושית יותר, זו שמשתמשת בכוח מועט ככל האפשר.
עיין: פח"ם, ERA, Exposed Recorded Action.