חמש המילים החשובות ביותר למורה – קואן 11
מאת יוסי שריף
מורה לאומנות לחימה צריך לדעת להגיד חמש מילים בזמנים המתאימים, לא יותר.
- ברוך הבא
- דרך צלחה
- ואללה
ביפן היה נזיר
זן שגר ליד כפר. ביום שהתגלה שנערה אחת בהריון מתקדם, הצביעה הנערה על הנזיר: "התינוק שלו" אמרה. מיד לקחו לו את המענק וכשנולד התינוק הביאו לו אותו, שיטפל.
סיכם ראש הכפר: "מאדם ברמה שלך ציפינו להרבה יותר, אנחנו כיבדנו אותך ואתה נתת לנו סטירה בפרצוף. גם נזיר צריך לדעת מה הגבולות. חוצפה שכזאת, בלי הכסף שלנו והתמיכה שלנו לא היית מגיע לכלום. לפחות עכשיו התגלה הפרצוף האמתי שלך". המון אנשים כועסים הנהנו בהסכמה.
"וואלה" אמר הנזיר, לקח את התינוק וטיפל בו מאוד יפה.
עברה שנה והבחורה לא יכלה להמשיך. "זה התינוק של השכן, סליחה", התוודתה.
"מתנצל" המהם האבא של הנערה: "חלה טעות קטנטנה. מטופש שחשדנו באדם כמוך".
הנזיר הסתכל עליו, נכנס לבקתה, חיתל את התינוק, הלביש אותו, הושיט אותו לאם ואמר: "וואלה".
"ברוך הבא" אלו שתי המילים שאני אומר למי שמתחיל, "דרך צלחה" כשמישהו מפסיק, "וואלה" זו המילה המתאימה לכל הזמנים האחרים. בכל פעם שאני מוסיף מילה נוספת אני מצטער על כך.
טוב לא רק לנזירים אלא גם ל
כמעט תלמידים. באחריות. וואלה.