המחקר החלקי שמתעדים הסרטונים הבאים מדגים שברוב המקרים מאבטחים, אזרחים ולעיתים אפילו שוטרים משלים את עצמם אם הם חושבים שיגיבו בזמן מול תוקף חמוש - כל עוד הם לא מתאמנים באופן מתאים וסדיר. רוב האזרחים המחזיקים בנשק ומגיעים פעם בתקופה לירות כמה כדורים במטווח יתקשו לשלוף את האקדח בשעת דחק ויש סיכוי גדול לירי על כוחותינו ועל אזרחים תמימים.
במערכת קיימות מספר אקסיומות שלאורן מתנהלת מתודת האימון של רוב מחזיקי הנשק האזרחיים בישראל. חלק מהאקסימות האלו נשמע הגיוני לחלוטין אבל אינו עומד במבחן המציאות. משפטים כגון:"שלפת, ירית", גורסים שאין שליפה ללא ירי, כל זאת מול מקרים רבים שבהם נשלף הנשק ולא נורה כדור.
האימון באקדח, ואפילו בנשק ארוך חייב להיות כפוף לכללים שנקבעו בשיטות לחימה עתיקות: תרגול מגוון ומציאותי. יש לתרגל ולהפנים מספר גדול של מקרים ותגובות בסביבה ובמצב רוח הדומים למצב הדחק.
אימון הנסמך על מעט 'מקרים ותגובות' הוא אימון שתוצאתו נושא נשק מסוכן לעצמו ולחבריו. אימון שאינו מביא, לעיתים, את המתאמן האוחז בנשק למצב גופני ורגשי קיצוני הוא אימון היוצר אשליה של יכולת ללא 'זיכרון גופני', של השרירים שיעזור להגיב נכון.
המסורת העתיקה המאפשרת לנו באקדמיה לאומנויות לחימה לפגוש מגוון גדול של מצבי לחימה על מזרון האימונים מסייעת לנו בבניית מתודת אימונים, על פי הפירמידה המתודית, המטמיעה כלי נשק חדשים לתוך מערך האימון באקבן.
אז התשובה לשאלה, האם נושאי נשק יכולים להגיב בזמן מול מחבל או תוקף, היא תלוי - תלוי באיכות ובזמן המצטבר של האימונים.
וידאו על מחקר תגובה לקויה של אזרחים נושאי נשק - חלק
ראשון
וידאו על מחקר תגובה לקויה של אזרחים נושאי אקדח - חלק 2
