מטרות לאימון בשרשרת קרב
אני מתאמן בשרשרת קרב כמה שנים כבר תחת ההדרכה של ליאור. אחרי שישה חודשים של הכשרה עם חבל (הכרחית כדי ללמוד לא לפגוע יותר מדי בעצמך או בחברים) עברתי לשרשרת פלדה. האימון באוויר לא הספיק לי והתחלתי לעבוד מול עמודי ברזל. אלא שאחרי זמן מה ליאור ביקש לבדוק את השרשרת שלי ומצא שחוליה אחת, זו שליד המשקולת, סדוקה.
חוליה סדוקה יכולה להישבר לגמרי. מסוכן מאוד, המשקולת יכולה להשתחרר, ולעוף לפנים של חבר. חתכתי את אותה חוליה, וקיצרתי את השרשרת בחוליה אחת. (צריכים להשתמש בפטיש ומסמר כדי להוציא את הציר) לפני שחיברתי חזרה עיגלתי קצת את קצוות החריץ (המקום שהחוליה נכנסת למשקולת) עם פצירה כדי להוריד את המאמצים הצידיים על החוליה.
עזבתי עמודי ברזל והתחלתי לעבוד מול עמודי עץ. אני לא מוכן להתאמן מול עץ חי. העץ לא הזיק לי ואני לא רוצה להזיק לו (שלא לדבר על כל הקארמה – ראה שיר השירים א',ו' -- הרעה שבוראים כשמזיקים ליצור ללא צורך).
במתנ"ס טאובל בו אנו מתאמנים בבאר שבע, יש שני עמודי חשמל ישנים שלא בשימוש, אלו מצוינים לאימונים מכל מיני סוגים. יש על אחד מהם סימנים רבים של סכינים וגרזנים של החברים וגם סימנים משרשרת הקרב שלי. אך אחרי זמן מה שברתי עוד חוליה. לא רציתי לקצר יותר מדי את השרשרת, וליאור נתן לי שרשרת חדשה בחינם. חיברתי אליה את המשקולות והצירים הישנים.
הבנתי שאני צריך מטרה יותר רכה. לקחתי חתיכת עץ באורך של הראש שלי וכ-2.5 ס"מ על 2.5 ס"מ בעובי. קדחתי חור בקצה אחד, קשרתי מיתר של שני מטר בערך, וקשרתי אום גדול לקצה השני של המיתר. משתמשים באום לזרוק את החבל מעל ענף של עץ או קורה של שער כדור רגל או כדומה.
ככל שהענף או הקורה גבוהים יותר, כך פוחת הסיכוי שהמטרה תסתבך עם הקורה, הענף או עם ענפים אחרים. אלא שבענף גבוה, אם המטרה בכל זאת מסתבכת, קשה יותר לשחרר אותה. המטרה גם טובה לאימון עם בוקוטו (בוקן, חרב אימונים של עץ). ואם יש בוקוטו על ידך זה שימושי לעזור לשחרר את המטרה מסיבוכים.
הבעיה של חתיכת עץ היא שאם אתה טס לחו"ל לתקופה ארוכה, אתה רוצה לחסוך כל טיפה של מקום ומשקל בתיק (במיוחד אם פעם נתפסת בשדה תעופה על עודף משקל). והעץ תופס מקום ומשקל. אז כשטסתי לחודשיים וחצי שבתון ביפן לקחתי רק את המיתר. ביפן פשוט קניתי בקבוק קולה, שתיתי את הקולה וקשרתי את הבקבוק הריק למיתר. בקבוק פלסטי ריק מתנדנד יפה ברוח ונותן אתגר טוב יותר מעמוד או אפילו מחתיכת עץ. התחלתי עם בקבוק של ליטר וחצי, עליתי לבקבוק של חצי ליטר, ואחר כך עליתי לבקבוק פריגת של 400 מל"ל. זה אתגר של דיוק.
למען שיפור הדיוק לקחתי כדור גומי של ילדים בגודל של כדור טניס, קדחתי חור, הכנסתי את המיתר אשר קשרתי בקצה השני לחתיכת פלסטיק, כדי שהוא לא ייצא. עדיין לא למדתי לפגוע טוב בכדור הזה אבל זה כיף. אפילו אם אני מפספס את הכדור, בראש של אויב הייתי פוגע. מיתר עם בקבוק פלסטי בקצה אחד וכדור גומי בקצה השני עובד יפה. כיף לעבוד בסדרת 1-2: מכה למטרה אחת ומיד, אפילו אם פספסת, מכה למטרה השנייה.
נחמד גם לעבוד עם אצטרובלים, לשחק "מיניאטור גולף" עם שער קטן מאולתר. אני לא יודע אם זה בונה מיומנות שימושית. אולי המיומנות של עבודה נמוכה טובה נגד התקפת כלבים. אבל לא הייתי רוצה לפגוע בכלב, אפילו כלב תוקפני, אם לא ניסיתי קודם דרכי הגנה רכות כמו התנהגות רגועה וחכמה עם בטחון עצמי. כלבי הבר בנגב ובהר חברון הורגלו במשך דורות רבים להתקפת אבנים. אם אתה רק עוצר ומרים אבן הם בדרך כלל יברחו. אבל אולי השרשרת טובה במקרה של כלב משוגע.
המטרות הנ"ל טובות ללמידת דיוק וזריזות. אך רציתי משהו בגודל ותחושה של גוף אנושי. יש לי שק אגרוף בבית. אני עוטף את השק עם שמיכה כבדה, כדי לשמור על השק. ואז אני עובד חזק וחפשי. גם הולך יפה להדביק על השמיכה מטרות קטנות עשויות ממסקינג טייפ.
הדבר היפה בשק אגרוף הוא שהשרשרת קופצת חזרה בכיוונים בלתי צפויים ויכולה לעקוץ אותך יפה. שמעתי שיש שמתאמנים בשרשרת לבושים בציוד מגן, נגד העקיצות. שייבושם להם! אני מעדיף לעבוד בלי ציוד מגן ולחטוף עקיצות כואבות לפעמים. אני גם נפצע קצת, אפילו עם לא מעט ניסיון. בדיוק כמו שבזמן גלגולים על רצפת אבן כל כאב הוא סימן של טעות העוזר לי לרכוש אינסטינקט מתקן.
הערת מדריכים: לא מומלץ ולא מקצועי להיפצע, אפילו קצת, לא מריצפה ולא ממשקולת של 300 גרם בקצה השרשרת - נא לא להתאמן ללא פיקוח והנחיה של המדריך שלך!
אפשר, באמצעות טכניקה נכונה, להתגונן נגד עקיצות מהשרשרת שלך. אבל אני משאיר את הנושא של טכניקות למדריכי אקבן. אני רק רציתי לכתוב על מטרות לשרשרת.
קישור אקבן-ויקי לטכניקות שרשרת הקרב הבסיסיות בווידאו