אולי בגלל שבחודש האחרון עברנו ב קבוצות בהן אני מלמד על טקטיקות רנדורי שונות של אגרוף, טקטיקות המשתנות מלוחם ללוחם, נזכרתי בדו שיח הזה, דו שיח בין שני אנשים יוצאי דופן. יש הרבה מה ללמוד בסרטון הזה, קצת ארוך, אבל מרתק. מוחמד עלי, אחד מהספורטאים הכי חכמים ומעוררי השראה שראיתי מתווכח כאן עם אחד מגדולי ממאמני האגרוף, קאס ד'אמאטו.
מוחמד עלי, מתאגרף שעבודת רגליים שלו מתאימה בעיני לרוב המתאמנים בקבוצות. בסרטון הוא חוזר לאחר היעדרות של יותר משלוש שנים, תוצאה של ההשעיה שקיבל מאיגוד האיגרוף על סרובו לשרת כחייל במלחמת וייטנאם. עלי, איש שיחה מבריק, אמר על כך בין השאר: "אין לי מריבה עם הויאט קונג, איש מהם לא קרא לי ניגר". על קאס ד'אמאטו אפשר לספר הרבה אבל הוא מוכיח את כישוריו כמאמן גדול בסרטון הזה בו הוא מנבא את כישלונו של עלי בקרב האגדי שלו מול ג'ו פרייזר.
קאס ד'אמאטו מסביר קודם כל לעלי את ההשפעה של ההפסקה הארוכה על הרפלקסים שלו – "אין סיכוי שאחרי הפסקה כזו תהיה כמו פעם" הוא אומר. ואחר כך מראה למוחמד עלי שהטקטיקה שלו, טקטיקה של אאוט פייטר, לא תחזיק מעמד מול הטקטיקה של פרייזר שהיה פנצ'ר מובהק.
באיגרוף, קיימים טיפוסים של לוחמים הנקבעים לפי נקודות החוזק והחולשה של מבנה הגוף, תגובות, משקל והחשוב מכול, האופי בזירה. בקצרה מאפייני הטיפוסים הם כדלקמן: אאוט פייטר שומר על יריביו במרחק מתאים תוך שימוש בתנועה ו ג'אב – מוחמד עלי היה אאוט פייטר. פנצ'ר, טיפוס מתאגף שני, הוא מספיק חזק כדי להתקרב ליריב ולנצח בנוק אאוט, (למרות שפנצ'רים טובים שולטים במרחק היטב) – שוגר ריי רובינסון הוא פנצ'ר. ברוולר או סלגר סומך על הספיגה שלו בגלל שעבודת רגליים חלשה אינה מאפשרת לו להתחמק ממכות היריב. מתאגרף שהוא סלגר סומך על כך שהתקרבות היריב תאפשר לו לתת מכות חזקות – מייק טייסון נחשב כסלגר אבל יש לו גם מרכיבים טכניים של אין פייטר. אין פייטר סומך על התקרבות ליריב ועל אגרסיביות מלווה ב אפרקטים או הוק. לאין פייטר חייבת להיות עבודת גוף טובה והוא משתמש בהטיות וכיפוף מותן כדי לזוז לצידי המכות הישרות של היריב. בגדול, לאין פייטר יש יתרון על אאוט פייטר, לאאוט פייטר יש יתרון על פנצ'ר ולפנצ'ר יש יתרון על אין פייטר. מעגל.
בבודו נינג'יטסו זה כמובן שונה. האפשרות שלנו ושל היריב לבעוט, לתפוס ולהטיל משנה את העמידה והטקטיקות בהתאם. ועדיין, אפשר ללמוד מהשיחה שמתנהלת בין קאס ד'אמאטו ששני גאונים יכולים להחזיק דעות שונות, ש-"לא לעולם חוסן" ושאחרי הכול עלי היה אמיץ מאוד, מתאגרף עם לב גדול.
בתחתית המאמר, מתחת לסרטון עלי – ד'אמאטו, אני מצרף קישור להומאז' של מראיין בריטי למוחמד עלי.
קישור לראיון עם מוחמד עלי
