סיכום סמינרים ביוון - דצמבר 2016
אולי אלו הפנים של הזקנים ברחוב היפוקראטוס באתונה, הסבתות שעולות לאט מהשוק עם סלי ירקות; אולי אלו חנויות הספרים, עשרות חנויות בנושאים שונים, ואף לא אחת עם מבצע ׳שלוש במאה׳; אולי אלו הריחות של הבישול הביתי בצהרים - קפטדקיה ופסטיציו.
לאתונה הפעם הגעתי עם חיזוק, גבי פרישלנדר. גבי הוא המורה הראשי של ניראדין, שודאן של דורון נבון ונידאן של אקבן שהגיע כדי לעזור לי לבחון לדרגה בכירה את וסיליס פנאגיוטו ואריס פיטאס.
גבי ואני חברים יותר מארבעים שנה. היום אנחנו קצת זקנים, אבל פעם שיחקנו מחבואים באותה שכונה, הלכנו מכות באותו בית ספר יסודי, שמענו מוזיקה באותן מסיבות תיכון, למדנו אצל אותו מורה נפלא בדוג׳ו הישן בקריית שאול. זה פשוט - יש לי את אותו שעון סייקו, אותן נעליים שאני תמיד מתקן, אותו ג'ינס דהוי, אותם חברים, אותו אימון בוקר.
כוח רצון, אומץ ונחישות אפשר לפגוש בכל דוג׳ו. בסדנת
דטאנט ביוון ראינו עוד תכונה - רוחניות. דווקא ביוון שאכלה אותה במפגש מול כוחות הכלכלה החיצוניים נפתח, אצל אנשים מסויימים, נתיב יפה לפנימיות.
אני אוהב את שילוב של עבודה ורוחניות, ואוהב עוד יותר את אנשי אקבן ביוון, בזכות הכנסת האורחים, העומק האינטלקטואלי ועל כך שלמרות שחסר כסף בחוץ יש להם הרבה זהב של אלכימאים בפנים.
לקראת השנה החדשה אני רוצה להמשיך לזכור גם דברים ישנים, לתת כבוד לתרבויות של אלפי שנים, לשפות עתיקות ולטכניקות של פעם.
לשנה החדשה שולח לכל החברים: תנשמו עמוק, תודה רבה.
