ידידי ג'ון כותב באתר באנגלית על תופעה מעניינת, טרנד אופנתי חדש בקרב צעירים המתרגלים MMA, אומנויות לחימה משולבות, בארה"ב ובעולם. הם פשוט רוצים אוזן כרוב.
אבל לפני שאתאר את הטרנד מוטב שאקדים לו רקע רפואי קל. אנחנו באקבן מתרגלים קרבות במגע מלא הכוללים לחימה על הקרקע והתגוששות כבר שנים רבות, והספקנו לעשות המון שטויות בנושא. אחד הדברים המגניבים שגילינו נקרא על שם ירק די מגעיל - הכרוב.
אני אישית לא חוויתי אבל ראיתי כבר פעמיים, לוחם שמגיע למדריך עם אוזן נפוחה. מה קרה? "קיבלתי מכה או שפשוף והתנפחה לי האוזן". מבחינה פיזיולוגית האוזן מדממת דימום פנימי והקפלים של האפרכסת החיצונית מתמלאים בדם. אם לא מנקזים את הדם הוא מסתייד לאחר כמה שבועות ומאותו רגע צריך ניתוח פלסטי כדי שהאוזן תראה שוב כמו אוזן ולא כמו "אוזן כרוב".
אוזן כרוב זה באמת סימן של כבוד למתאמן או ג'ודוקא שהתרגול שלו חשוב לו יותר ממראה חיצוני. אבל עכשיו זה גם סימן אופנתי, סימן לקשיחות - ממש כמו שפעם היו פרקי האצבעות המיובלים סימן לאיש קרטה קשוח המתרגל על המקיווארה.
צעירים וגם בוגרים המתאמנים בספורט הפופולארי של אומנויות הלחימה המשולבות, ה MMA, שואפים לאוזן כרוב. הם נמנעים מלבישת מגן אוזניים, מגן שאלו מאיתנו באקבן שחטפו כבר חובשים תמיד בקרבות, ולעיתים הם מנקזים בעצמם את אוזן הכרוב, דבר כל כך לא חכם לעשות. הנה דוגמה, אל תנסו.
ניקוז עצמי של אוזן כרוב יכול להביא לזיהום חמור ולעיטור גבורה גבוה יותר מ"אוזן כרוב", הלא הוא ה-"אין אוזן".
כתב ג'ון יפה שוותיק אקבן הלובש מגן אוזן נראה כמו שהוא מדבר עם חייזרים. אני מעדיף לדבר עם חייזרים ולא להפוך את האיברים שלי לחיקויי ירקות. אבל אני לא קשוח, פשוט מעדיף להראות כמו טמבל באימון ולא להסגיר את העובדה שאני עושה קרבות במגע מלא.
פציעות ראש באומנות לחימה לינק למאמר באנגלית האינטרנשיונל הרלד טריביון