ציטוט של סופ"ש - ג'יימס סטפנס
לזאת ענה הפילוסוף: "השגתי את כל הידע המגיע לי. במשך שבוע שלם לא התגלתה לי כל אמת חדשה. כל מה שקראתי לאחרונה ידעתי כבר, כל מחשבותי היו רק גלגול מחדש של רעיונות ישנים ועייפים. אין עוד אופק לפני עיני. החלל התכווץ למימדים הקטנים של הבוהן שלי. הזמן הוא תיקתוק שעון. טוב ורע הם שני אפונים בתרמיל. פניה של אישתי נשארים זהים לנצח. אני רוצה לשחק עם ילדי, ויחד עם זאת איני רוצה. השיחה שלך איתי, אחי, היא כמו זמזום דבורה בתא חשוך. עצי האורן מכים שורש גדלים ומתים. -הכל שטויות. שלום."
חברו ענה: "אחי, אלו התבוננויות כבדות משקל, ואני אכן רואה שהגיע הזמן בשבילך להפסיק. אני יכול גם לראות, לא כדי להתקוטט עם רעיונותיך, אלא כדי להמשיך שיחה מעניינת, שישנם עדיין סוגי ידע שעדיין לא הטמעת- עדיין אינך יודע לנגן בתוף מרים, כיצד להיות נחמד לאישתך, וגם לא כיצד לקום ראשון בבוקר ולעשות ארוחת בוקר. האם למדת לעשן טבק חזק כמוני? האם אתה יכול לרקוד לאור ירח עם פייה?
להבין את התאוריה הנחה מתחת לדברים כולם זה לא מספיק. הבנתי, אחי, שחוכמה אינה סופם של הדברים כולם. טוב לב וחביבות הם, אולי, מעבר לחוכמה. האם זה אינו אפשרי שסופם של הדברים הוא שמחה ומוזיקה וריקוד של אושר? חוכמה היא העתיקה מכולם. חוכמה היא כולה ראש ולא לב. התבונן, אחי, אתה נמחץ תחת משקל הראש שלך. אתה מת מזקנה בעודך רק ילד."
מתוך: THE CROCK OF GOLD By James Stephens (link to book on Project Gutenberg)
וידאו CC BY-NC 3.0 by אנדי תומס