הורגלנו לחשוב את הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם, ייטיב לו.
אבל הסברה השניה היא, כי יאהב האדם את פרי מעשיו, בהרגישו אשר חלק מן עצמיותו בהם הוא – אם בן יהיה, אשר ילד או אימן, או חיה אשר גידל, ואם צמח אשר נטע, או אם גם מן הדומם, כמו בית אשר בנה, – הנהו דבוק למעשי ידיו באהבה, כי את עצמו ימצא בהם.
מתוך: "מכתב מאליהו", חלק א', קונטרס החסד, הרב אליהו אליעזר דסלר
father and son
Image CC by dany phenx