ציטוט של סופ"ש - קאורו נונומורה

על כל עמוד תלה לוח מלבני חקוק בקליגרפיה בסינית קלסית. הסט התואם שתלה שם משנת 1820, היה העבודה של מנקאי הקויו, אז אב מנזר של אייהייג'י. המראה השדוף של הלוחות אמר בפשטות את השנים שחלפו, אבל הכתיבה עליהם הייתה נהדרת, אותיות שנכתבו עם רוח כזו שהמילים החלו לעוף באוויר. הנזיר קרא בקול את הכיתוב בצד ימין, מתרגם ליפנית: "המסורת כאן היא קפדנית, אף אחד, בין אם הוא חשוב, עשיר או חכם אינו יכול להיכנס דרך שער זה אם הוא אינו מחויב באופן מלא לחיפוש האמת." ואז הוא קרא את הכתוב על הלוח בצד השמאלי: "לשער אין דלת או שרשרת, אבל הוא פתוח תמיד. כל אדם עם רצון אמיתי יכול לעבור אותו בכל עת." הוא המשיך,"אתה צריך לבוא דרך השער הזה רק אם אתה מוכן לתת הכול למשמעת. בפעם האחרונה, שאל את עצמך למה אתה כאן. רק אלו עם הנחישות הנכונה יורידו את הסנדלים שלהם כדי להיכנס." לרגע שררת דממה עמוקה. ואז, באופן ספונטני, התחלנו כולנו להסיר את הסנדלים שלנו. כאשר היינו יחפים, הסתדרנו בטור והנחנו את החבילות והכובעים שלנו לפנינו, ונתנו קידה עמוקה שלוש פעמים בכיוון אולם התרגול המרכזי, ישר קדימה, כדי לאותת שאנו באים. עם כל קידה הורדתי את מצחי לרצפת עץ, מציע את עצמי בגוף וברוח. הרגשתי התעוררות עמוקה בדרכים שאני לא יכול לפרש. בדיוק כמו שערפל בין העצים נעלם בקרן שמש הבוקר, הרגשתי שהלב שלי נהיה קל יותר, כאילו משקל גדול הוסר מעל כתפיי. כשהטקס הסתיים, עקבנו אנו בעקבות הנזיר דרך השער הראשי לתוך המתחם, פונים עכשיו שמאלה, עכשיו ימינה במסדרונות המזגזגים, ממשיכים עמוק יותר ויותר לתוך השטח המקודש. הכוכים החשוכים של המנזר היו דוממים בצורה מוזרה. כל מה שראיתי נתן זוהר עמום, כבד, הכל התקיים בפשטות וברצינות. כאשר התקדמנו אל ליבו של אייהייהג'י, הייתה תחושה שזרם הזמן הפך את כיוונו. מתוך:Eat Sleep Sit: My Year at Japan's Most Rigorous Zen Temple Image cc wikipedia user 663highland