ציטוט של סופ"ש - רוג'ר זילאזני

"לורד קורווין מאמבר!" הוא המתין לי כשעברתי את העיקול בדרך, ברנש מגודל שצבעו כמת, בעל שיער אדום וסוס בצבע תואם. הוא לבש שריון-נחושת ועליו קישוטים ירוקים, וישב מולי, דומם כפסל. "ראיתי אותך על ראש הגבעה," אמר, "אינך לובש שריון, נכון?" חבטתי על חזי. הוא הינהן נמרצות. אחר כך הרים את ידיו, תחילה לכתפו השמאלית ואחר-כך לימנית ואחר כך לצדדים, פיתח את קישורי מגן חזהו. לאחר שפרם אותם, הסיר את המגן, הנמיכו לשמאלו על הקרקע והניח לו ליפול. כך עשה גם לשריון הרגליים. "זה זמן רב אני משתוקק להפגש עמך," אמר. "אני בורל. איני רוצה שיאמרו כי הערמתי עליך והרגתי אותך." בורל... השם היה מוכר. ואז נזכרתי. דארה כיבדה וחיבבה אותו. הוא המורה שלימד אותה סיוף, הוא היה אמן החרב. ועם זאת, מטומטם, לדעתי. הוא איבד את הערכתי כשהסיר את שריונו. קרב אינו משחק, ולא היה לי שום חשק להעמיד את עצמי לרשותו של חמור יהיר שיחשוב אחרת. ביחוד לא חמור מוכשר, בזמן שאני מת מעייפות. קרוב לוודאי שהיה מצליח להתיש אותי עד כניעה. "וכעת ניישב עניין שמציק לי זה זמן רב," אמר. השבתי בניבול פה נדיר, סובבתי את שחורי ודהרתי בחזרה באותה דרך שבאתי בה. מיד החל לרדוף אחרי. כששבתי וחציתי את התעלה תפסתי שהמרחק בינינו קטן מדי והוא עלול להשיג אותי כשגבי חשוף כולו לסכנה, ויוכל להרוג אותי או לאלץ אותי להילחם. האפשרויות שלי, אם גם היו מוגבלות, כללו קצת יותר מזה. "מוג לב!" קרא. "אתה נמלט מקרב! האם זהו הלוחם הדגול ששמעתי עליו כה הרבה?" הרמתי את ידי והתרתי את גלימתי. משני צדדי היו שפות התעלה בגובה כתפי, ואחר כך בגובה מותני. התגלגלתי מתוך האוכף לצד שמאל, כשלתי פעם אחת וחזרתי לעמוד על רגלי. הסוס השחור המשיך לדהור. פניתי ימינה, אל מול ההכרעה. תפסתי את גלימתי בשתי ידי והנפתי אותה בתרגיל ורוניקה-הפוכה שניה אחת או שתיים לפני שראשו וכתפיו של בורל היו לפני. הגלימה נכרכה עליו ועל חרבו השלופה, הסתירה את ראשו והאטה את תנועת זרועותיו. ואז בעטתי, בחזקה. כיוונתי לראשו אבל פגעתי בו בכתפו השמאלית. הוא הופל מאוכפו וגם סוסו המשיך לדהור. שלפתי את גרייסוונדיר וזינקתי אחריו. תפסתי אותו בדיוק כשסילק מעליו את גלימתי והתאמץ לקום על רגליו. שיפדתי אותו במקום שיבתו וכשהחל פצעו לעלות באש ראיתי את ההבעה הנדהמת על פניו. "הו, מעשה שפל!" קרא. "אכן הכזבתני." "זו לא בדיוק האולימפיאדה," אמרתי.

מתוך "ממלכות התוהו" רוג'ר זילאזני