מאת גיא רנן
כמה מילים על המושג קאמי.
ביפן הקאמי נתפס כסוג של כוח הקיים בטבע. לפעמים הוא יכול לקבל צורה ודמות, ולהיתפס כישות של ממש. אבל במהותו הקאמי לא ממש מוגדר, והוא חסר צורה. אל היא לא מילה מתאימה לתרגם קאמי, אבל בעברית ובאנגלית אין מילה מקבילה לזו היפנית, ולכן במקומות רבים מתרגמים קאמי כאל.
נהוג לומר שליפן יש שמונה מליון קאמי, הכוונה לכך שבעצם אפשר למצוא קאמי בהמון מקומות ותופעות. אתרים, עצמים, או תופעות בטבע שיש להם סוג של נוכחות, או משרים הרגשה מסוימת, יכולים להיחשב לקאמי. עץ גדול ועתיק, גוש סלע, נהר, הר, כל אלה עשויים להיות קאמי. לעיתים גם בחיות ובאנשים יש קאמי. פעמים רבות אנשים בעלי סגולות מיוחדות נהיים קאמי לאחר מותם. חלק ממייסדי אסכולות לחימה שונות ביפן נחשבים לקאמי.
קאמי תמיד קשור בטבע, הוא התגלמות של הטבע. הסרט הנסיכה מונונוקה מתאר בצורה מצוינת חלק מהתפיסות לגבי קאמי. מי שיורד לעומק הסרט יכול להבין דברים רבים.
קאמי הוא לא טוב ולא רע, אין לו קשר למוסר, הוא פשוט מה שהוא. הוא יכול להועיל ויכול גם להזיק. יחסי הגומלין בינו לבין האדם תלויים בתפיסה ובהתנהגות של האנשים. אבל הוא לא זקוק לבני אדם כדי להיות, הוא נמצא גם היכן שאין אנשים. למעשה אולי הוא חזק הרבה יותר במקומות בהם האדם אינו פועל.
אני ואחרים בארגון תופסים קאמי כסוג של נוכחות או כוח במקומות מסוימים בטבע. בארץ יש מקומות רבים בהם ניתן לחוש זאת, בעיקר בדרום הריק. כשמגיעים למקום ומרגישים משהו שונה, תחושה עמומה שלא הייתה קודם, כשרואים משהו, או נמצאים במקום, שמשרה תחושות מסוימות, אלה סימנים של קאמי. מקומות מסוימים משרים אווירה או תחושה מסוימת, מקומות אחרים משרים אווירה שונה. אבל צריך להיות מאוד רגישים, החיים היומיומיים שלנו, בצורה בה אנו חיים אותם, הכהו מאוד את היכולת לחוש זאת.
לא מדובר בישות, מדובר בטבע שמשפיע עלינו בדרך כלל בצורות עדינות ועלומות, ולפעמים בהתפרצויות של כוח. הכוח הזה קיים כל הזמן, גם כשהוא לא מתפרץ.
