תחילת שנת האימונים 2017-2018
לטקסים יש כוח, אבל לשגרה נכונה יש עוצמה. שגרה שמתנהלת נכון היא קטר של רכבת ארוכה ארוכה שקרונותיה ירצו להמשיך לזוז גם אם הקטר יחשוב על עצירה.
השגרה שלנו, בתחילת כל סתיו, היא תזכורת. אנחנו הולכים על שביל עתיק של מאות שנים לפחות, שביל שאת השיר שלו קיבלתי מהמורה שלי, דורון נבון, שביל של לימוד אומנויות לחימה. זו דרך שעם השנים השתנו בה כלי הנשק, שמאחורי הסלעים לצידה יסתתרו שועלים שלא הכרנו, מקומות שעדיין לא פגשנו. שביל שבגלל גילו המופלג הוא שביל דק, לפעמים נעלם.
זה לא מספיק ללכת, צריך ללכת בסגנון מסוים. חשוב לדעת באיזו שפה מדברים, איך קוראים לי, איך קוראים לך, מה השם שלנו, מה המדים שלנו, מאיפה יצאנו ולהיכן לא נלך.
באקבן לובשים גי שחור. מתחילים לובשים מכנסיים וחלק עליון, מתקדמים, אחרי שלוש שנים, לובשים הקאמה, חצאית קרב יפנית. על לוח החזה, משמאל, רקום סמל אקבן.
כך מגיעים לאימונים ממחר, ספטמבר 2017 ועד ליולי 2018, תחילת הההכנה לבליץ הבא. זו השנה ה-31 שאני מלמד. זו השיגרה שלנו.
מכנסיים וגי שחורים אצל מתחילים והקאמה וגי שחורים אצל מתקדמים אחרי שלוש שנים. להתראות בדוג׳ו, יוסי
