כל כך הרבה תלמידים עברו בשלושים פלוס השנים שאני מלמד בקבוצות. כל כך הרבה תלמידים, שאני מרגיש שהנתונים שאני מציג הם לא אנקדוטיים, יש להם כבר משמעות סטטיסטית.
קשיות אופי מנבאת הצלחה.
ההצלחה היא גם אישית. כל אחד מתחיל מנקודה שונה, מצויד בכמויות התחלתיות שונות של אומץ, שכל וכסף. נקודת התחלה שונה משפיעה על נקודת הסיום. מי שמגיע לקבוצות עם נתונים נמוכים, ימצא את עצמו אחרי שלושים שנה במקום טוב יותר ביחס לנקודת ההתחלה שלו עצמו.
מה יחידת המידה של קשיות אופי? שנים.
קשיות אופי נסמכת על התמדה של עשרות שנים, קשיות אופי היא עמידות בפני קשיים חיצוניים. קשיות אופי היא מיקוד מול הפרעות. מסכמים קשיות אופי לקראת סוף החיים. נקודה.
תלמיד שמתאמן עשר שנים נמצא בהתחלת הדרך. עשר שנים זה בערך כיתה י׳. תלמיד שמתאמן שלושים שנה מתחיל להתקרב.
האם האימונים חייבים להיות באקבן? כמובן שלא, אבל חייבת להיות מסגרת מקיפה, לא רק פרקטיקה אלא מסגרת חניכה שהחניך הוא חלק ממנה.
כשאני אני מסתכל בכרטסת התלמידים אני לא רואה חריגה משמעותית סטטיסטית. אימונים לאורך שנים מנבאים הצלחה אישית של תלמיד - הצלחה ביחס לנקודת ההתחלה שלו.
ואותם תלמידים שיש להם נקודת פתיחה טובה? כסף, איי קיו גבוה, אומץ מטורף, אותם תלמידים מצליחים ליצור הצלחה שיכולה להמדד אבסולוטית, לא רק יחסית. הצלחה בהשגים אקדמיים, בחיי משפחה מעולים, בכסף או אם כך סימן החניך - במפעל חיים שמשפר את איכות החיים של אנשים רבים אחרים.
קשיות אופי זאת אומרת דבר פשוט אבל קשה מאוד - אימון הוא לא אופציה.
