איגרוף תאילנדי

אגרוף תאילנדי (Muay Thai) היא אומנות לחימה וספורט לחימה שמוצאה בדרום מזרח אסיה. ווריאציות של אומנות הלחימה התאילנדית מופיעות בבורמה ובמדינות שכנות. אגרוף תאילנדי או "איגרוף שמונת האיברים" משתמש במכות במגע מלא של האגרופים, המרפקים, הרגליים והברכיים כדי להכניע את היריב בזירה.

היסטוריה של האיגרוף התאילנדי

צורות רבות של לחימה המשתמשות במכות יד ובעיטות קיימות בדרום מזרח אסיה. כמו רוב האריות באזור, התרבות התאילנדית מושפעת מהתרבויות העתיקות ששלטו באזור דרום אסיה לפני מאות ואלפי שנים. שורשי המואי תאי, האגרוף התאילנדי, נמצאים במואי בוראן (Muai Buran) האיגרוף העתיק שהיה בשימוש בצבא העתיק של בורמה. חיילי הצבא של בורמה השתמשו גם בקראבי קרבונג (Krabi Krabong), סגנון לחימה עם כלי נשק שכנראה נבע מבוקאטור (bukator), סגנון הלחימה של אימפריית קמר העתיקה (Kemer). מואי בוראן היה מחולק ל:

1. מואי קוראט, טכניקות חיזוק ולחימה בעזרת כוח.
2. מואי לופבורי, תנועה מכות ישרות ותגובות לתקיפה.
3. מואי צ'איה, עמידות וטכניקות הגנתיות הכוללות מרפקים וברכיים.
4. מואי פרה נקורן, מהירות, במיוחד של בעיטות.

יחד עם פיתוח הטכניקות לחיילים וללחימה בשדה הקרב, מואי תאי הפך לספורט לחימה שבו היריבים נלחמים לפני קהל. סוג זה של תחרויות הפך במהרה למוקד של פסטיבלים, חגיגות וחגים והתרחש לעיתים במקדשים מקומיים. בתחילה לא לבשו המתחרים כל אמצעי מגן אולם לאחר תקופה התחילו לחבוש את הידיים בחבל שטוח ולעיתים גם את האמות.

סרטי וידאו של טכניקות איגרוף תאילנדי (אקבן ויקי באנגלית)