קוד אתי לאומנויות לחימה - אקבן
תובנה
מתאמן באקבן מקיים ומפתח תובנה אישית הרמונית החובקת תנועות; מחשבות; רגשות.
חברות
מתאמן באקבן מקיים, מעל לכל ביצוע טכני וביסוד כל התפתחות רוחנית, חברות בינו ובין עמיתיו לאימונים. יישום חברות זו עומד כנדבך עיקרי המבטא אנושיות, ויתור על הישגים חומריים וחמלה.
שימוש בכוח (התער של אקבן)
מתאמן באקבן, אדם חופשי, נזהר ואינו משתמש בכוח מעבר לנדרש. אם מתעורר הצורך לשימוש בכוח, הדבר ייעשה בחוכמה, סבלנות וחמלה. מתאמן באומנויות לחימה נזהר תמיד בשימוש בכוחו אבל מקפיד במיוחד במצבים שבהם הוא בעמדת יתרון. עמדת יתרון וכוחו של המתאמן נובעים מחוסנו, מיֱדע הלחימה שלו, מהשתייכותו לקבוצת מתאמנים: וגם מגורמים נוספים כגון כסף, מעמד וכדומה. השימוש בכוח מעבר לנדרש משחית ומרחיק את הלוחם מכל היקר לו. Fortis non est ponenda sine neccesitate
התמדה
מתאמן באקבן מתעלה מעבר לקשיים ומתרגל שנים רבות.
רגישות
מתאמן באקבן רגיש לזולת, לסביבה ולעצמו.
כנות
מתאמן באקבן חושב בצורה כנה.
מקצועיות
מתאמן באקבן מתאמן לביצוע מקצועי ומציאותי של ידע הלחימה.
אחריות
<אחריות המתאמן באקבן נובעת מהכוח שבידע הלחימה שלו. האחריות מתפרשת על ארבעה תחומים.
- אחריות מעשית לבריאותו הגופנית.
- אחריות גופנית לעמיתי האימון.
- אחריות לזולת הנובעת מהיותו חלק מחברה.
- אחריות לקיום המטרה האנושית והאקדמית של קהילת אומני הלחימה.