מדוע חשוב להתאמן בשטח

נוחיות ובידור גובים מחיר. הנוחיות שמה אותנו במקום בו רוב הרצונות שלנו מתמלאים, והתפזרות תשומת הלב מרחיקה כל רגע, מעתיקה את הקשב רחוק, למקום דמיוני: מחשב, טלוויזיה, סרט, ספר, טלפון. אנחנו עלולים להתקע בדירה הקטנה שלנו, במחשבה ובגוף.

באימונים מתחילים לצאת. זהו הרגל וותיק: השביל שלנו נמשך מההרים של מחוז איגה ביפן אל וואדיות שקטים, בלי שם. לחימה מחייבת הליכה בשטח.

כל המשיכה הזו מובילה וותיקים באקבן לאימונים ומסעות. לא על כולם שווה לדבר, אבל על ההתכנסות במדבר ואימון "24" אפשר לקרוא.

אנו יודעים, איננו בני המקום. אנחנו לא חיים במדבר, אנחנו מסיירים בו. זו מהות השיטוט מדעת. ללכת במקום אחר, חדש ולא בידורי, אך גם כזה שאינו מסיח דעת, כזה שאינו נותן נוחות מיותרת, אינו מטשטש ואינו לוקח את חידוד החושים.

אנשים חופשיים מאז ומתמיד עסקו בכך, בסיור, במעבר בארץ לא להם, דרך המדבר. "לֵך לךָ מארצך" אמרו לנו תמיד, רק עכשיו הבנו למה. תמצית סגנון התנועה באקבן היא ההליכה המודעת, מסביב לה בנוי הכול. מסביב להליכה, לתנועה היעילה, למנוחה הטובה ולנינוחות המאפשרת את כל אלה. זה לוקח שנים כנראה, אבל, חלקינו כבר מרגישים שיש איזו מידה של איכות בשוטטות שלנו. אנו פותחים את התרמיל, את ארגז הכלים של הארגון ומאפשרים לוותיקים להביט פנימה.

נוכחנו,שאפילו בהתכנסות במדבר טמונים זרעי ההרפתקה של מסעות וגעגועים.

הטקסט נלקח מ"פנקס השטח" טיוטת הספר. טיוטת הספר נכתבה על ידי דן השמשוני וגם יוסי שריף