נינג'יטסו
נינג'יטסו הוא אוסף כישורים, וכיום אומנות לחימה,המדגיש תושייה, רוח לחימה ותועלת, לא תהילה. למרות שהמיתוס של הנינג'ה אפוף באגדות, הנינג'יטסו שאנו מתרגלים הוא מעשי, כולל קרבות אימון, ודורש יכולת גופנית וקרבית גבוהה. באקדמיית אקבן, לומדים נינג'יטסו כתחום מקיף של כושר לעשרות שנים, יכולת לחימה ווקשיבות קרבית.
מייסד בוגינקאן נינג'יטסו - מסאקי הצומי
תחילת הנינג'יטסו היא ביפן הפיאודלית, לפני כתשע מאות שנים. עובדה זו מציבה את השיטה כאחת משיטות הלחימה המתועדות העתיקות ביותר. נינג'יטסו מעולם לא היה ספורטיבי, אלא מעשי וקשור ללחימה בשדה הקרב או בחברה האלימה של מלחמות האזרחים ביפן הפיאודלית;
מכלול המיומנויות המתועד במקורות ההיסטוריים הוא רחב ומקיף לוחמת גרילה, מודיעין, שליטה בכלי נשק רבים ותנועה בשטח. חלק מתחומי ההתמחות של הנינג'יטסו העתיק אינם מתאימים ואינם נלמדים בימינו.
המונח 'נינג'ה', מומחה נינג'יטסו, מעלה אצל הדיוטות תמונות של מרצחים לבושים שחור, אלא שה'שינובי' (הכינוי ההיסטורי לנינג'ה) היו בעלי תפקידי לחימה רבים ומורכבים ושחור לא היה בגד הלחימה הנפוץ אצלם.
הנינג'ה ומיומנויות הנינג'יטסו מוזכרים בטקסטים עתיקים, והטכניקות שלהם נשתמרו באמנויות לחימה של סמוראים כמו קטורי שינטו ריו. הוכחה שנינג'יטסו אינו קשור למעמד או משפחה, אלא מכיל טכניקות שתירגלו מספר מעמדות, כולל סמוראים, ביפן העתיקה.
המקורות של נינג'יטסו
היסטוריונים מייחסים את המניע הרוחני ותחילת התרגול המסודר לנזירי הרים של דת השוגנדו ביפן שעסקו בתרגול מדיטציה וטקסים אזוטריים. אנשים אלו, הידועים בשם ימבושי, למדו לחימה בתקופות שיפן, והאזורים ההרריים במיוחד, היו מקום מסוכן ביותר לתנועה ולחימה. יכולות הלחימה של נזירי הימבושי היו אילוץ שנועד להגן על התרגול הרוחני שלהם. לתובנות רבות של שוגנדו וזן בודהיזם יש השפעה על תרגול האומנות כיום והם משפיעים באקבן גם על האימון בשטח וגם על המסגרת הרוחנית, סיישין טקי קיו.
טנגו, שד יער בעל ידע מיתולוגי בנינג'יטסו
את התפקיד הציורי, הכולל את הבגדים הבולטים והסמליים, קיבלה דמות הנינג'ה בתיאטרון הקבוקי שם משמשים עובדי במה הלבושים בבגדים שחורים ומסכות כדמויות שהקהל מתעלם מנוכחותן בשעה שהם מארגנים את התפאורה תוך כדי ההצגה. ככלל, ללוחמים, אין לבוש בולט יותר מבגדים שחורים ומסכה בתרבות שבה לא לובשים מסכות.
נינג'יטסו בתקופה המודרנית
יש לנו כבוד למורים ששימרו את ידע הנינג'יטסו, בראש ובראשונה לבית הספר בוג'ינקאן. שלושה בתי ספר יצאו מבוג'ינקאן: ג'יננקאן, גנבוקאן ו-אקבן. בנוסף קיימים זרמים נוספים, חלקם עם רצף הוראה (כלומר תעוד מוכר ופומבי של מורה-תלמיד) וחלקם ללא רצף מורה-תלמיד. בית הספר בוג'ינקאן עבר שינויים מפליגים בשלושים השנה האחרונות. בין השאר הפסיקו לתרגל בו קרבות אימון בחלק ניכר מהקבוצות. אנחנו באקבן לא התעדכנו ואנחנו ממשיכים לעשות קרבות בכל אימון, כמו בוג'ינקאן של פעם. הסילבוס, אוסף הטכניקות, שנלמדות ב-בוג'ינקאן הוא של תשע שיטות לחימה שונות, שש שיטות לחימה כלליות, של סמוראים, ושלוש שיטות של נינג'יטסו. לסילבוס הזה נוספו באקבן התמחויות על פי מסקנות הפירמידה המתודית.
רשימת שיטות הלחימה העתיקות ב-אקבן, גנבוקאן, ג'יננקאן ובוג'ינקאן
- שיטת גיוקו - קושיג'יטסו
- שיטת קוטו - קופוג'יטסו
- שיטת שינדן פודו - טאיג'יטסו
- שיטת טקאגי יושין - ג'וגיטסו
- שיטת קוקישינדן (קוקישין) הפו ביקן ג'יטסו
- שיטת גיקאן - קופוג'יטסו
- שיטת תוגקורה - נינג'יטסו
- שיטת גיוקושין - נינג'יטסו
- שיטת קומגאקורה - נינג'יטסו
בוג'ינקאן כמעט ואינו מתרגל את שיטות טוגקורה, גיקאן וקומגאקורה וגיוקושין והזמן והסילבוס המוקדשים לתרגול קאטות משיטות אלו מצומצמים מאוד. השיטות האחרות הנלמדות ב-בוג'ינקאן ומתועדות באתר זה הן שיטת קוטו, שיטת פודו, שיטת טקאגי, שיטת גיוקו ושיטת קוקישין. בית הספר בוג'ינקאן זכה להכרה רשמית יפנית דווקא באותן שש השיטות שנלמדות בו שאינן שייכות לנינג'יטסו.
שיטת טוגקורה, כמו גם שיטת גיקאן ושיטת קומגאקורה מעולם לא קיבלו הכרה רשמית יפנית בשושלת הוראה.
דורון נבון, הזר הראשון שקיבל דרגה בכירה ביפן (שיהאן), הביא לישראל נינג'יטסו שהושפע מאוד משיטות הלחימה שבהן התמחה: ג'ודו, אגרוף תאילנדי וקרב מגע. באמצע שנות השמונים עבד יוסי שריף עם הבסיס המסורתי של הנינג'יטסו , ומתודות הלחימה הנוספות שנלמדו אצל דורון נבון. מתודת העבודה ב-אקבן היא הפירמידה המתודית. בתחילת שנות ה-90 נפרד אקבן מבית הספר היפני. המקור היסודי והגדול ביותר של טכניקות נינג'יטסו נמצא באתר זה.
בנוסף, שושלת ההוראה של יומיו נאווה מוכרת רשמית ומתמקדת במספר מצומצם של כלי נשק מבוססי שרשרת או להטלה. בית הספר לחרב של טנשין שודן קטורי שינטו ריו מלמד גם מספר מיומנויות של נינג'יטסו ובינן כלי נשק להטלה. בתי ספר נוספים צצו בשנות השבעים והשמונים של המאה ה - 20 בעקבות מה שנקרא "נינג'ה בום", פריצת דמות הנינג'ה לתודעת הציבור במערב, בתי ספר אלו השאילו טכניקות לחימה משיטות רבות ופולקלור והמציאו מחדש את דמותו המיתולוגית של הנינג'ה ביפן העתיקה. ברוב בתי הספר של הנאו-נינג'יטסו אין עדויות היסטוריות לרצף הוראה.
נינג'יטסו - פרוש השם ביפנית
האותיות המרכיבות את השם נין-ג'יטסו ביפנית הן צרוף של שני סימנים (Kanji): נין (Nin) ו-ג'יטסו או כפי שנכון לבטא זאת ביפנית ג'וטסו (Jutsu). הסימן היפני, הקנג'י של נין (Nin 忍) הוא ציור סימלי של לב (Shin) מתחת ללהב של חרב חדה. מתחת לקנג'י זה נמצא הסימן ל מיומנות, ג'וטסו (Jutsu 術), ויחד הם מרכיבים את המונח השלם. הקנג'י של נין ג'וטסו הוא מרובה משמעויות והפרושים הרווחים הם: הישרדות שקטה, מיומנות הלחימה הפנימית של הלב המוכן, מיומנות השרדות של הלב החד כחרב ומיומנות לחימה שקטה ונסתרת.
עמיקת טו טוקו בנינג'יטסו
טכניקות הלחימה של נינג'יטסו באקבן ויקי
עקרונות הקרב של הנינג'יטסו
1. תנועה - הלחימה בנינג'יטסו מדגישה תנועה, התחמקות ויכולות גופניות הקשורות לכך. יכולות של קפיצה, גלגול ונפילה בקרב פנים אל פנים משתלבות עם יכולות הליכה וריצה למרחקים.
2. שילוב טכני של מכות, בעיטות ומגע קרוב - חלק גדול מהקאטות בנינג'יטסו משלב בטכניקה אחת, אחיזות, מכות והטלות או בריחים.
3. מציאותיות - קרבות האימון של אומנות הלחימה מחקים בקרוב רב מגוון של מצבי קרב ולחימה: עבודה מול מספר תוקפים, לחימה עם ומול כלי נשק, קרב בשטח לא מישורי.
4. לחימה ללא שלד חוקים פנימי - נינג'יטסו אינו ספורט, טכניקות הלחימה ואיפיון הקרב משתנים תדיר ואינם מאפשרים למתאמן תחרות ספורטיבית.
5. מרחק - האלמנט החוזר על עצמו בכל הקאטות הוא המרחק בין היריבים, שליטה במרחק זה על ידי אחיזה, תרגיל או התחמקות ויישום השליטה במרחק כדי לנצח.
ערכים פנימיים של הנינג'ה- סיישין טקי קיו-יו
- הכרת עצמו
- הכרת הטבע
- הגורל
- הרמוניה
- הלב
- העין
- האהבה
18 מיומנויות הלחימה העתיקות של הנינג'יטסו
- סיישין טקי קיו-יו ( זיקוק הרוח)
- טאיג'יטסו (קרב ללא נשק, שימוש בגוף בלבד)
- קנג'וטסו (לחימה בחרב)
- בוג'וטסו ( לחימה במקל ארוך/קצר)
- שוריקנג'וטסו ( השלכת להבים)
- סוג'וטסו ( לחימה בכידון)
- נגינטג'וטסו (לחימה בנגינטה)
- קוסאריגמג'וטסו (לחימה בשרשרת ומגל)
- קייקוג'וטסו ( לחימה בחומר נפץ ןפירוטכניקה)
- הנסוג'וטסו ( הסוואה והתחזות)
- שינובי אירי(התגנבות ושיטות כניסה למבנים)
- באג'וטסו(רכיבת סוסים)
- סואי-רן (אימוני מים)
- בורייאקו ( אסטרטגיית צבאית)
- צ'והו(ריגול)
- אינטונג'יטסו (בריחה ומסתור)
- טנמון( מטאורולוגיה)
- צ'י-מון (גיאוגרפיה )