פרקטיס

פרקטיס (Practice) הוא עשייה גופנית מכוונת הנעשית במסגרת קוהרנטית, אחודה, למטרה החורגת מצורך פשוט. לפרקטיס יש הגיון פנימי, מערכת עם לוגיקה ומטרות אתיות, מעשיות ורוחניות.

פרקטיס בנינג'יטסו ובאומנויות לחימה אחרות המושפעות מזן, נעזר בעשייה גופנית חוזרת ונשנית כדי לבסס הרגל של התבוננות.

עשייה גופנית מכוונת, והתוצרים שלה, המתקיימים בחלל חברתי תרבותי היא תת-תחום של פרקטיס הנקרא אומנות. הפרקטיס האומנותי מצריך נמען או נמענים שמולם מוצג התוצר הסופי של העשייה. דו (Do), היא מערכת פרקטיס בתוך תחום אומנויות הלחימה שבה הנמען, מבחינה אסטטית וגם רגשית, אינו המתבונן הציבורי אלא המתרגל הפרטי.

הפרקטיס באקבן, נובע מהתקדמות מכפילי הכוח בלחימה של ממש ומהכחדת היעילות של יכולות מסורתיות, טכניקות וכלי נשק עתיקים בשדה הקרב העכשווי. תוצאות תרגול הפרקטיס יכולים לכן לשמש בהקשרים מסויימים בלבד ואינם מוכווני לחימה אלא מוכווני לחימה בהקשר צר ולחילופין, משמשים לתרגול לחימה עם מניע סימלי, פנימי. הפרקטיס אינו קשור לעימות עם יריבים באופן ישיר.

פרקטיס באומנויות לחימה ובשדות פעילות אחרים יכול להיות נטוע בתוך מערכת היררכית חברתית של הכשרה כגון גילדה. שדות פעילות המקבלים לתוכם את הרציונל הפנימי של מערכת הפרקטיס מגוונים, בתחום האומנויות, נגרות, קדרות, ציור וכיו"ב ובתחום העיסוקים בעלי צד גופני: רפואה, הוראה, נהיגה וכיו"ב.